עולה חדש- זכאות ופרוצדורה

המשרד לקליטת העלייה מסייע לעולים חדשים ותושבים חזורים לפי מספר קריטריונים:

1. מעמד – עולה, אזרח עולה, קטין חוזר, תושב חוזר וכדומה.
2. מצב משפחתי – משפחת עולים, קשיש יחיד, משפחת עולים מעורבת וכדומה.
3. גיל – בן עולים קטין, בן עולים בוגר וכדומה.
עולה
אדם שעלה לישראל בגיל 17 ומעלה וקיבל מעמד "עולה" ממשרד הפנים על-פי חוק השבות תש"י 1950. חוק השבות קובע כי כל יהודי, בן זוגו, ילדיו, נכדיו ובני זוגם זכאים לעלות לישראל.
כיצד מקבלים מעמד עולה?
תחילה יש לדאוג כי שליח מהסוכנות היהודית ימליץ לקונסוליה הישראלית להעניק אשרת "עולה", על בסיסה מוענק לאדם, בעת הגעתו לארץ, מעמד של עולה. לאחר מכן, בעת ההגעה לארץ, יש לפנות בבקשה לשינוי מעמד במשרד הפנים. המדובר בתהליך שעלול להימשך מספר חודשים ודורש הצגה של מסמכים אישיים.
הזכאות למעמד עולה:

הזכאות מושפעת ממשך השהות בארץ במהלך 7 השנים שקדמו לקבלת מעמד עולה, כפי שיפורט להלן:

– מי ששהה בישראל תקופה רצופה/ מצטברת שאינה עולה על 3 שנים, זכאי למעמד עולה.
– מי ששהה בישראל תקופה רצופה או מצטברת של 3-5 שנים, זכאי לסיוע כעולה למשך שנה אחת, וזכאי לסיוע בדיור למשך 3 שנים.
– מי ששהה בישראל יותר מ-5 שנים בתוך 7 השנים שקדמו לקבלת מעמד עולה או זכאות כעולה, אינו זכאי לתעודת עולה ולסיוע כעולה מהמשרד לקליטת העלייה.
הזכאות של עולה לקבל סל קליטה:
– זכאי לקבל סל קליטה מי שהגיע זה עתה לארץ.
– מי ששהה בארץ יותר משנה וחצי ברציפות, או במצטבר, במהלך 3 השנים שקדמו לקבלת מעמד עולה (או זכאות כעולה), אינו זכאי לסיוע בסל קליטה.
– מי שהתגייר בישראל ושהה בארץ יותר מ-24 חודשים ברציפות, או במצטבר במהלך 3 השנים שקדמו לקבלת מעמד עולה, אינו זכאי לסיוע בסל קליטה.
בן עולים
רווק שעלה לארץ עם הוריו, או בסמוך לעליית הוריו, וכלול בתעודת העולה של משפחתו.
הסיוע לבני עולים: הדבר תלוי בגילו של בן העולים ביום קבלת מעמד עולה.
בן עולים קטין- מקבל את רוב הסיוע יחד עם משפחתו. אם עלה סמוך לגיל 17, יהיה הסיוע דומה לזה של עולה, למעט דיור ומכס. בן עולים בוגר- זכאי לכל סוגי הסיוע שמקבל עולה, פרט לשני תחומים: דיור ומכס.
אזרח עולה
בן 17 ומעלה שנולד בחו"ל להורה אזרח ישראל והיה זכאי למעמד "עולה" מכח חוק השבות, אלמלא היה אזרח ישראלי.
הסיוע לאזרח עולה: המשרד לקליטת העלייה נותן לאזרח עולה סיוע כ"עולה".
תקופת הזכאות: מיום קבלת תעודת זהות ישראלית ראשונה מרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, או מיום קבלת תעודת זכאות מהמשרד לקליטת העלייה בנמל התעופה בארץ, המוקדם מביניהם.

המסמכים הדרושים:

א. דרכון (או מסמכים אחרים המעידים על משך הביקורים בארץ).
ב. תעודת זהות מעודכנת.
הערה: תקופת השהות שלהלן לא תיחשב כחזרה של העולה לישראל, גם אם במהלכה נתקבלה תעודת זהות:
א. ביקורים לתקופה של פחות מ-4 חדשים בשנה.
ב. שירות סדיר בצה"ל/ שירות לאומי.
ג. שהות בישראל עד 4 חודשים לפני תקופת השירות ועד חודשיים לאחרי השירות.
קטין חוזר
מי שהורד מהארץ ע"י הוריו לחו"ל בטרם מלאו לו 14 שנים, חזר לארץ בגיל 17 ומעלה לישיבת קבע ובעת חזרתו זכאי היה לאשרת עולה מכח חוק השבות, אלמלא היה אזרח ישראלי – יקבל מעמד "קטין חוזר" וסיוע של המשרד לקליטת העלייה, בתנאים הבאים:
א. שהיה בחו"ל 4 שנים ברצף לפחות.
ב. שירות בצה"ל- על הקטין החוזר להתייצב בצה"ל ולהביא אישור על התייצבותו או פטור משירות. פטורים מלהציג אישור: נשים בנות 25 ומעלה נשים שאינן רווקות, נשים שהן אימהות וגברים בגיל 40 ומעלה.
ג. עיסוק ההורים בחו"ל: במשך 5 השנים שקדמו לחזרה לארץ, ההורים לא הועסקו בחו"ל ע"י מעסיק ישראלי (פרטי/ ציבורי).
כיצד מקבלים מעמד "קטין חוזר"?
המסמכים הדרושים:
א. אישור התייצבות בלשכת הגיוס/ אישור על פטור משירות בצה"ל/ אישור על דחיית שירות.
ב. תעודת זהות מעודכנת.
ג. דרכון שבו מופיע תאריך עזיבת הארץ לפני גיל 14.
ד. אישורי עבודה של ההורים, דרכונים או מסמכים המלמדים על שהיה רצופה בחו"ל, כמו: אישורי לימודים, תעודות שנתיות מבית ספר יסודי, תיכון, מוסד להשכלה גבוהה, ישיבה, דיפלומות, אישורים רשמיים ממס הכנסה או מביטוח לאומי בחו"ל, רישום תושבות בערים או במשרד הפנים בארצות אחרות. גם כן נדרש לצרף אישורים דומים על שהות ההורים בחו"ל בהיות הקטין בגיל 17-14.
ה. דרכון ובו מופיע תאריך עזיבה של ההורים (או מסמכים חלופיים).
תושב חוזר
אזרח ישראלי ששהה בחו"ל לפחות שנתיים.
התנאים לקבלת סיוע כתושב חוזר:
א. בעל אזרחות ישראלית והיה תושב ישראל בעבר.
ב. שהה מחוץ לישראל לפחות שנתיים.
ג. לא ניצל סיוע כתושב חוזר בעבר.
ד. ביקר בישראל פחות מ-4 חודשים מצטברים או רצופים בכל שנה בשנים שקדמו לשובו ארצה. הגיל הקובע לקבלת הסיוע הוא בדרך כלל 17 שנים ומעלה, למעט פטור ממכס.
ה. הוא, בן זוגו או מי מהוריו לא היו בשליחות ציבורית במשך 5 השנים שקדמו לחזרתו לארץ.
המשרד לקליטת העלייה מסייע לתושבים חוזרים בתחומים הבאים:
א. הבטחת הכנסה בחודשי השיבה הראשונים.
ב. סיוע בתעסוקה.
ג. סיוע בקליטת מדענים.
ד. סיוע לחיילים בודדים.
ה. סיוע ביזמות – הקמת עסק.
ו. דיור – משכנתאות וסיוע בשכר דירה לזכאים של משרד הבינוי והשיכון לפי ניקוד אישי בדומה לישראלים ותיקים.
מהם התנאים לקבל סיוע כ"תושב חוזר"?
א. בעל אזרחות ישראלית והיה תושב ישראל בעבר
ב. שהה מחוץ לישראל לפחות שנתיים
ג. לא ניצל סיוע כתושב חוזר בעבר
ד. ביקר בישראל פחות מ-4 חודשים מצטברים או רצופים בכל שנה בשנים שקדמו לשובו ארצה (הגיל הקובע לקבלת הסיוע הוא בדרך כלל 17 שנים ומעלה, למעט פטור ממכס).
ה. הוא, בן זוגו או מי מהוריו לא היו בשליחות ציבורית במשך 5 השנים האחרונות שקדמו לחזרתו לארץ.
תקופת הזכאות להגשת בקשה לסיוע כ"תושב חוזר"- 24 חודשים מיום הכניסה לארץ.
כיצד מקבלים מעמד של "תושב חוזר"?
המסמכים הדרושים:
א. דרכונים של שני בני הזוג המוכיחים שהות של לפחות שנתיים בחו"ל, לפני החזרה לארץ.
ב. תעודת זהות מעודכנת.
ג. גרוש שמבקש שיכירו בו כתושב חוזר, ושב לארץ עם ילדיו, יציג פסק דין המעיד על כך שהילדים שחזרו עמו לארץ הם בחזקתו החוקית/ תצהיר נוטריוני על הסכמת בן הזוג שנותר בחו"ל בדבר החזקת הילדים.
ד. נשוי שחזר לארץ בנפרד עם ילדים, יציג תצהיר נוטריוני/ תצהיר בפני הקונסול בדבר הסכמת בן הזוג הנותר בחו"ל להביא את הילדים לארץ.
תושב ארעי א/1
משרד הפנים מעניק מעמד של תושב ארעי א/ 1 למי שזכאי למעמד "עולה", אך בוחר להתגורר בארץ כתושב ארעי.יצויין כי בעל מעמד א/ 1 אינו זכאי לסיוע מהמשרד לקליטת העלייה.